<h1>שו"ת מהר"ם מרוטנבורג דפוס פראג סימן תרנ"ג</h1>
<h2>דף יד.</h2>
ודלמא תבלין הוו וכו', אבל תבלין לא בעי הצלאה והכי אפסקא הלכתא וכו' ופסק בס' המצות דפלפלין [כתבלין] וראי' מתוספתא (פ"ק דביצה) דתני' הפלפלין [נדוכין כתבלין] שב"ה מתירי' כדרכן אף במדוך של אבן. והא דאמר פרק תולין (קמ"א ע"א) הני פלפלי מידק חדא חדא [בקתא דסכינא] שרי בשבת מיירי וכן פסק שם האלפסי אבל רבינו אבי"ה פסק כדברי רש"י ור"ח ושאלתות דביו"ט מיירי ופלפלי בעי שינוי וברחים שלהן לא מפני שהוא [כמכבר דתנן ביצה כ"ג ע"ב] הרחים של פלפלי' יש בו משום ג' כלים האמצעי משום כלי כברה וכו' וליתנהו בכלל שאר תבלין הנדוכי' כדרכן ופלפלי' ומוריקא לא מפיגי' טעמן וכהאי לישנא (ביצה י"ד ע"א) קיי"ל דתלי' טעמא בהפגת טעם ושומין נמי מפיגי' טעמן ושרי לדוכם כדרכן וכן מצא רבינו אבי"ה בתשו' ובתוס' דמכילת'. עיין פרק תולין (קמ"א ע"א ובתוס' שם ד"ה הני).
